זוגיות פתוחה
זוגיות פתוחה היא השם בו נהוג לכנות את סוגי מערכות היחסים שאינן מונוגמיות, כלומר אין בהן בלעדיות מינית או רגשית או שתיהן. שם אחר למודל הוא א-מונוגמיה.
ספקטרום האפשרויות לניהול אורח חיים פתוח הוא רחב –
חילופי זוגות, פוליאמוריה מסוגים שונים (היררכי, סולו, אנרכיה של מערכות יחסים), מיניות ללא רגשות, קשרים מיניים ארוכים או קצרים, קשרים משולשים או מרובעים (קשר רומנטי בין מספר אנשים) ועוד…
פתרון מוצלח ואתגר גדול
מערכות יחסים אמונוגמיות הן פתרון מוצלח מאד לצורך האנושי בריגוש וחידוש, במיניות טובה ותשוקה, והן נותנות אפשרות לסיפוק יותר צרכים שלנו מעצם המפגש עם יותר אנשים.
הן גם אתגר מאד משמעותי לצורך בבטחון, בייחודיות, לערכים משמעותיים שספגנו לאורך החיים, לאידיאל המונוגמי.
אם גדלנו על ברכי "למצוא את החצי השני" הרי שא-מונוגמיה מציעה למצוא "כל מיני חלקים שמתאימים" ומאתגר מכך, להודות בכך שאנחנו לא מספיקים או להודות בפני עצמנו שבן הזוג לא מספיק לנו.
מחשבה מבהילה בעולם מונוגמי.
אף אחד לא יכול למלא את כל הצרכים שלנו
הרי יש המון דברים שאנחנו לא מסכימים לגביהם – כל הפערים שקיימים בין זוגות כמו זמן ואיכות בילויים משפחתיים, זוגיים, אישיים, מטלות הבית, צורות הבעת אהבה שונות ועוד – בכל אחד מאלה הצרכים שלנו לא מתמלאים.
אם חושבים על זה קצת יותר, לא רק שאין אדם אחד שיכול לענות על כל הצרכים שלנו, אלא שמרגע שאנחנו מגיעים לעולם, אנחנו בחווית חוסר ותמיד חלק מהצרכים שלנו לא מתמלאים, אבל כשזה נוגע לזוגיות, כנראה בהשראת תקופת ההתאהבות שגורמת לנו לעיוורון זמני, מקובל לצפות ולהאמין שאדם כזה קיים ולחיות בחוויית אכזבה מתמשכת כשזה לא מתממש.
געגועים לנשיקה ראשונה
למרבה הצער, בן זוג שאתנו לאורך זמן גם לא מספק לנו יותר מדי דופמין, כלומר חידוש וריגוש.
אותו אדם מוכר לא יכול לגרום לנו להרגיש את הרגשתה של נשיקה ראשונה, חוויה ראשונה, מיניות ראשונה, גילוי של אדם חדש.
אותו חלק שאנחנו כל כך אוהבים לאהוב, שכולל פרפרים וריגושים, אותו חלק שאינספור שירים, סיפורים וסרטים מתענגים עליו, על אותו חלק בדיוק אנחנו מוותרים לתמיד – התאהבות.
הטבע האנושי הוא כזה שאנחנו זקוקים גם להרפתקאות וחידושים וגם לתחושת בטחון.
לרוב האנשים תחושת הבטחון חשובה יותר ועבורה הם יוותרו על דברים שעשויים לערער אותה.
זוגיות פתוחה לא מרגישה בטוחה
אפשרויות נוספות למיניות או אהבה הן תזכורת חדה לכך שאנחנו צריכים להיות ראויים לקשר הזה ושום דבר לא מובן מאליו, תזכורת שראוי לזכור בכל סוג של מערכת יחסים, אגב.
היא מעמתת עם בעיות של בטחון עצמי נמוך, קינאה, פחד להיות לבד, שהבית יתפרק, שלא יאהבו אותנו יותר, שמישהו יהיה יותר טוב מאתנו, יותר יפה, יותר… היא גם מעמתת עם גילוי אפשרי שדברים שהתפשרנו עליהם במשך שנים כבר לא מתאימים והזוגיות עוברת לא פעם סוג של פירוק והרכבה מחדש, כשלא ברור אם החלקים יתחברו שוב, עם האנשים החדשים שנהיינו ושאולי עכשיו אנחנו עוצרים להסתכל עליהם.
אבל אחחח הריגוש
ומהצד השני, אמונוגמיה היא חידושים, ריגושים, דברים שעושים בפעם הראשונה, מיניות מתפתחת, חיבור לתשוקה, לחלק הסקסי שנרדם, גילוי עצמי בתוך מסגרת הבטחון של זוגיות, להיות עם וגם בלי.
התחושה היא לא פעם כמו להכנס לחנות ממתקים ורצון לטעום מהכל, להרגיש את תחושת החיות שהיתה פעם.
למה המעבר ממונוגמיה ל-אמונוגמיה מורכב
התקופה הראשונה מכונה בכינוי החמוץ מתוק "רכבת הרים" עם שיאים מטריפים ונפילות מבעיתות.
הנסיון להחזיק בערכים שמונוגמיה מאפשרת ברוחב יד כמו – אם משהו שאתה עושה מכאיב לי אתה צריך להפסיק – נבחנים מחדש אל מול הצורך בנפרדות ואינדבידואליזם, היכולת לבטא ולהגשים את עצמי אחרי שנים שחשבתי ב"אנחנו". מימוש עצמי אל מול החשש לפגוע אל מול השאלה עד כמה אחראי כל אחד לאושרו של השני נידונים מחדש והתשובות שידענו כל החיים כבר לא ברורות מאליהן.
חלק מהזוגות מוצאים פתרון במגבלות וחוקים ששומרים עליהם מהתמודדות עם הפחדים. עיסקת חליפין של פיסת אותנטיות תמורת פיסת בטחון.
אם שני בני הזוג מסכימים בלב שלם, זו דרך מוצלחת להתחיל איתה בזמן שמתרגלים ולומדים להתמודד ויש זוגות שממשיכים כך.
אם ההחלטות התקבלו בצורה כוחנית או מתוך בפחד, יש סיכוי סביר שהן יופרו.
עם הזמן, רוב הזוגות מקלים את ההסכמות ומשחררים בצורה הדרגתית עוד חלקים שהם מסוגלים להתמודד איתם כמו זמני בילוי בחוץ, סוגי בילויים, שינה מחוץ לבית וכו'.
וכל זה בתנאי שבכלל מצליחים. לחזור לעולם הדייטים אחרי שנים יכולה להתגלה כמשימה לא פשוטה בכלל ומצבים שבהם לאחד הצדדים מצליח ולשני לא הם די נפוצים.
אין ספק שבכדי לצלוח מערכות יחסים לא מונוגמיות בצורה טובה, צריך להתמודד עם הרבה אתגרים, ורבים מגלים שאין להם את סט הכישורים הנדרש וחווים טלטלות בשנים הראשונות, עד שרוכשים מיומנויות חשובות.
אז כדאי או לא כדאי לפתוח את הזוגיות?
בעיני, אמונוגמיה היא הזדמנות מדהימה להתפתחות אישית שמביאה איתה המון דברים טובים, אבל כמו כל צמיחה – מלווה בכאבי גדילה.
לאנשים הזקוקים לבטחון ומפחדים לפתוח את תיבת פנדורה שאטמו עם הכניסה לזוגיות, זה יכול להיות סיוט.
חובבי ההרפתקאות, או אלה המוכנים לשלם את מחיר הצמיחה בתמורה לתחושת חיות, הרפתקנות וחופש, יקבלו שפע של חוויות מסעירות (כולל שברונות לב) והתפתחות מרתקת.
