איך פותחים את הזוגיות? 12 עצות והצעות לפותחים החדשים
1. נפרדות
לא רק שאתם רגילים להיות ביחד וצריכים להתרגל להיעדרו של הפרטנר שלכם, אלא שאתם גם יודעים שהוא נמצא כרגע במיניות ו/או רומנטיקה עם אדם אחר וצריכים להתמודד גם עם כל הרגשות שמהלך זה מביא איתו.
אלו בעצם שני שלבים שנעשים בבת אחת (להיות לבד וגם להתמודד עם המחשבות על מה השני עושה עכשיו) ולכן לזוגות כאלה מומלץ לפרק את השלב למרכיביו –
קודם להתרגל לבלות ערבים בנפרד (החליטו ביחד על המינון הנכון לכם, אם זה קשה במיוחד ביחרו פעם בשבועיים/שלושה, למשל, ואם יותר קל לכם עם המחשבה, בלו בנפרד פעם בשבוע).
אחרי תקופה בה התרגלתם לשהות לבד ולבלות בנפרד (בילוי אפלטוני) ואתם מרגישים עם זה בנח, הוסיפו את השלב הבא וצאו לדייטים בנפרד.
2. איפה מוצאים פרטנרים?
- באפליקציות ההכרויות ניתן להגדיר שאתם בזוגיות פתוחה ולחפש שם התאמות.
החסרון באפליקציות הוא החשיפה – אתם עשויים למצוא שם את חבריכם, ואם תפרסמו תמונות ללא פנים לא יוכלו להתרשם מכם בצורה מלאה והסיכויים שיפנו אליכם קטנים. - בקבוצות הכרויות לא מונוגמיות בפייסבוק/טלגרם.
קבוצות אלה הן סודיות וניתן להגיע אליהן על ידי פניה למנהלי הקבוצה.
ניתן לפנות אלי ואשמח להפנות אתכם. - קהילות הפייסבוק שעוסקות ביחסים לא מונוגמים מקיימות לא פעם מפגשים פיזיים בהם ניתן להכיר במציאות. גם אם לא תכירו שם בני זוג, תוכלו להכיר אנשים נוספים שחיים פתוח ולשוחח איתם על החוויות שלכם, ללמוד מנסיונם ולהעזר בהם.
- כמובן שגם ניתן להכיר במציאות בכל מקום, ממש כמו פעם. כנראה שרוב האנשים שתפנו אליהם יהיו מונוגמים בהתחשב בכך שהחברה שלנו כזו, אבל יש סיכוי לפגוש גם אנשים שחיים במודל פתוח.
3. מי מתחיל?
כך או כך, ההגיון אומר שמי שקשה לו יותר יתחיל, מתוך מחשבה שאחרי שהוא כבר יהיה בתוך זה ויהנה מהיתרונות בעצמו, יהיה לו יותר קל להכיל את בן הזוג.
למרבה הצער, הנחה הגיונית זו לא תמיד מסתדרת עם המציאות. מתברר שקל לנו לאפשר לעצמנו דברים, אבל קשה הרבה יותר להכיל את רצונותיו של האחר, עליו אין לנו שליטה.
פגשתי לא מעט בני זוג שאחד מהם התקשה ולכן קיבל את זכות הקדימה, התחיל קשר או קשרים נוספים וכשהצד השני התחיל לצאת, הפחדים צצו מחדש, לפעמים נוספה להם גם אשמה על חוסר היכולת לאפשר לאחר מה שהוא איפשר לו.
חשוב שתדעו שזה נורמלי ואין לכם מה להרגיש אשמה אם זה המצב אצלכם.
תנסו, תראו מה עובד לכם, ואל תחמירו עם עצמכם או עם הפרטנרים שלכם אם קשה.
4. צעדים קטנים
מלהיות ה-אחד שנבחר על פני כולם, הכי טוב, הכי מוצלח, בלי תחרות ועם תחושת בטחון… ללהיות אחד מתוך כמה, שבעוד אני לא יכול לגרום לפרטנר שלי להתרגש ממני כמו בהתחלה, אחרים כן, תחושה שאני לא מספיק, קינאה…
כולנו גדלנו על ברכי המונוגמיה, קראנו בספרים, שמענו בשירים וראינו בסרטים ובכל הסביבה שלנו.
קשה עד בלתי אפשרי להצליח לשנות תפיסות עולם שורשיות, לעיתים ערכיות, בזמן קצר.
תהליכים אורכים זמן בהם אנחנו לומדים דברים חדשים, מסגלים אמונות חדשות ומשתפרים במיומנויות החדשות ולכן כדאי מאד להתחיל בצעדים קטנים.
שבו ביחד וחישבו עם מה אתם מאמינים שתוכלו להתמודד בשלב זה, למשל –
מתי מתכתבים עם פרטנרים – רק כשנמצאים לבד? בשעה מסוימת בערב? כן או לא ליד הילדים? דייט של כמה זמן? עם או בלי מיניות? עם או בלי שינה? לספר או לא את כל הפרטים שהיו? לספר או לא לספר כשיוצאים לדייט (יש אנשים שמגלים שנח להם יותר לדעת שבן הזוג מקיים קשרים אבל לא לדעת כשהוא נפגש)? זמינים או לא בטלפון לבני הזוג בזמן הדייט? איך תרצו להפרד לפני הדייט? איך תרצו להפגש אחרי הדייט? האם כדאי לייצר טקס מסוים שיעזור לכם לעבור בין המצבים?
מהותי שהסכמות אלה ייעשו מתוך התחשבות ולא ריצוי או כיפוף ידיים. הסכמות שמושגות בצורה כזו נוטות להישבר ברגע האמת כי עמוק בפנים לא באמת מסכימים להם ואז מתווספת התמודדות גם עם פגיעה באמון.
אם אתם לא בטוחים ביכולות שלכם, קיבעו הסכמות סולידיות ותבדקו את עצמכם. הצלחתם לעמוד במשהו? עלו שלב קדימה כשאתם מרגישים מוכנים לכך.
משהו היה לכם בלתי נסבל? רדו שלב אחורה, עיבדו על המקום הזה וחיזרו להתקדם בשלבים.
חשוב לזכור שכשעולה קושי של צד אחד להכיל את רצונותיו של הצד השני, גם הצד השני בקושי ותלוי ביכולת ההתגברות של הצד הראשון (ולפעמים גם עם תחושות אשמה על הכיף שלו כשהפרטנר סובל).
אם המתקשה לא יעשה מאמצים להתגבר על הקושי בזמן שהצד השני שם את רצונותיו בצד ומאט את הקצב שלו, אחרי תקופה יש סיכוי סביר שהצד המתחשב ירגיש תסכול ותקיעות וכל הסיפור יתפוצץ בריב גדול.
אם החלטתם להיות בתוך זה, כדאי שתמשיך ותהיה מגמה של תנועה קדימה. בתוך המגמה יכולות להיות גם עצירות, אבל הקפידו שהן תהיינה מוגבלות בזמן ומוקדשות להתחזקות ועליה מחדש.
5. במה משתפים?
כל אחד מרגיש בנח עם דברים אחרים ומותר לשמור מידע לעצמכם, לא חייבים כנות רדיקלית.
6. פרטיות הפרטנרים
אמנם אתם בקשר ותיק, אולי גם קבעתם שהוא הקשר המשמעותי ביותר, אבל בצד השני יש אנשים נוספים שהכנסתם לחייכם וגם להם שמורה הזכות לפרטיות.
אם מתאים לכם לשתף בהתכתבויות עם אחרים, ודאו איתם שגם הם מרגישים בנח עם מצב כזה ואל תחשפו אותם בניגוד לרצונם.
אם חשוב לכם לשתף בדברים מסוימים שהפרטנרים לא מעוניינים שתשתפו, אתם בהחלט יכולים להחליט שאלה לא השותפים שמתאימים לכם ולקשר הזוגי הותיק שלכם ולחפש שותפים שמוכנים לשיתופים מסוג זה.
7. פתיחות
דברו בפתיחות על הרצונות שלכם.
הרבה אנשים מפחדים לדבר עם בני הזוג על הרצונות שלהם ולא משתפים בהם.
מומלץ להתגבר על הפחד להשמיע ועל הפחד לשמוע ולשמור על כנות ופתיחות.
אתם יכולים להחליט שעכשיו זה לא הזמן המתאים לממש את הרצונות ואולי הם גם לא יתממשו לעולם, אבל להסתרה עשוי להיות מחיר של ריחוק, פחד, ריצוי ואז מתפספסת ההזדמנות להיות חברים טובים שמסוגלים לשוחח על הכל.
8. לזכור לעדכן הסכמות
אתם משתנים כל הזמן, לומדים מהנסיון, מכירים את עצמכם יותר טוב, מתחזקים או נתקעים בנקודה מסוימת.
הסכמות שהתאימו לפני חודש אולי לא מתאימות היום.
אם משהו מרגיש לכם לא מספיק מדויק – שבו לדבר על זה.
נכון שלפעמים זה עשוי להרגיש כמו חפירות אינסופיות ומתישות, אבל האלטרנטיבה היא להרגיש כלואים על ידי "חוקים" או "הגבלות" ומשם הדרך לפריצת הסכמות קטנה.
אמון הוא דבר שביר. כשהוא נפגע, קשה לשקם אותו. כשהוא נפגע מספר פעמים, נוצר שבר רציני ביחסים. עדיף לדבר על הנושאים הלא נעימים לפני שנעשו מאשר אחרי שנעשו.
9. מה עושים כשאין הסכמה?
זה אחד החלקים הכי קשים בתהליך. הכי נח לפעול כשיש הסכמה, אבל לא פעם אחד הצדדים מרגיש שהוא לא יכול לאפשר דבר מה והצד השני מרגיש חנוק בגלל זה.
האם להתחשב בזה שמתקשה? לכמה זמן? ומה לגבי הרצונות שלי, האם הם פחות חשובים לי מאשר אלה של בן הזוג?
כפי שכתבתי קודם, אם צד אחד מתחשב, כדאי שהצד השני יעבוד על הקושי שלו כדי לא לנצל לרעה את ההתחשבות של האחר. לא תמיד זה המצב, לפעמים אין מספיק ידע איך לעבור את המשוכה ולפעמים הכאב כל כך גדול שאין רצון להתמודד איתו.
לצערי אין פתרון אחד למצב כזה וצריך לבחור האם מוותרים על הרצון הזה לטובת שקט ושלווה או האם מחליטים שזה מספיק חשוב ומהותי שמוכנים לקחת את הסיכון ולשלם את המחירים של הבחירה.
נסו למצוא את שביל הביניים שאיתו כן תוכלו להסתדר – למשל אם צד אחד מתקשה להכיל יציאה של האחר לדייט, אולי אם הדייט יהיה קצר יותר, או אם תהיה התעניינות במצבו תוך כדי הדייט, אולי מילים מסוימות יכולות להרגיע אותו – חפשו את התמהיל הנכון שיהווה שלב קטן יותר להתמודדות.
השתדלו להמנע מלהגיד לא מוחלט. מצב כזה לרוב יוצר תחושה של מישהו ששולט בנו, מחליט לגבינו החלטות, וזו תחושה לא נעימה של כלא המייצרת ריחוק, טינה ומרמור.
10. לזכור שמותר לו/לה
בעיני, חשוב מאד לאמץ בפתיחת זוגיות הבנה שמותר לאחר לעשות עם גופו ונפשו כרצונו אפילו אם הוא בזוגיות איתנו.
זה נכון גם לגבי זוגיות מונוגמית והלוואי ויותר זוגות היו חיים כך, זה מהותי לזוגיות לא מונוגמית.
אין זה אומר שכל אחד עושה מאותו רגע מה שבא לו והשני יושב בבית ומתייסר, אלא זו הבנה שלא חייבים לנו שום דבר, וכל דבר שהאחר עושה עבורנו הוא מרצון טוב שלו, כי בעצם, הוא לא חייב.
אם נשתמש באיומים כדי להשיג את שיתוף הפעולה של האחר אולי נשיג ממנו את זה, אבל נפסיד את החברות שלו כי אי אפשר להיות חבר של מי שמפחדים ממנו.
11. קחו אחריות על עצמכם
עוד גישה שחשובה בעיני היא אחריות אישית לרגשות.
הרגשות שלנו הם שלנו. כשכואב לנו – כואב לנו והאחריות להתמודד עם הכאב היא שלנו.
נהוג מאד, חברתית, להתחשב במי שכואב לו משהו שאנחנו עושים גם אם הוא לא קשור אליו.
זה כנראה ייראה לנו מאד מגוחך אם יבואו אלינו בדרישות להפסיק ללכת לעבודה כי לבן הזוג זה מכאיב, אבל זה נראה לנו סביר לחלוטין להפסיק להיות במיניות עם אחרים כי לבן הזוג זה מכאיב.
איפה עובר הגבול זה עניין סוביקטיבי ולרוב חברתי.
במקרה הראשון כנראה שנשלח את הכואב לטפל בבעיית השליטה באחר, ואילו במקרה השני נצפה להתחשבות.
בשני המקרים, הכאב הוא של מי שמרגיש אותו ואם הוא רוצה להרגיש יותר טוב כדאי לו לטפל בכאב במקום לנסות לשלוט באחר, שכן אז הוא תלוי ברצונו הטוב להתחשב (או בפחדים שלו).
הרבה יותר נעים לעזור למי שמתקשה כשהוא לוקח אחריות על הקושי ולא מאשים מישהו אחר בו.
12. סימטריה
מה עושים כשלצד אחד יש קשר והשני לא מצליח למצוא?
כמו שאתם אנשים שונים, כך עשויים להיות לכם צרכים ורצונות שונים. אולי אחד רוצה קשר רגשי והאחר מיני, אחד מעוניין בקשר אחד נוסף ארוך והשני קשרים קצרים או מקבילים.
חשוב לקבל את השונות ולא לנסות להיות זהים.
בתוך אותה שונות יתכן מאד שבזמנים מסוימים לצד אחד יהיו קשרים נוספים ולאחר לא.
חלק מהזוגות, במיוחד בהתחלה, ירגישו בנח עם זמני בילוי מקבילים כי ההתמודדות לבד קשה להם מדי.
השאיפה לסימטריה היא בעייתית. גם אם התחלתם לצאת עם אחרים באותו זמן, יגיעו תקופות בהן אחד מכם יהיה ללא קשרים נוספים, אולי אפילו בהתגברות על פרידה בזמן שלאחר יש קשרים והוא יוצא ומבלה.
לנסות בכח לשמור על סימטריה אומר שהקשר של אחד תלוי בקשר של השני.
עדיף ללמוד להתמודד גם עם מצבים כאלה מאשר לנסות לאכוף סימטריה.
זיכרו שלנסיון לשלוט במישהו אחר יש מחירים גבוהים ושסימטריה פשוט לא אפשרית לאורך זמן.
