במאמר זה אתייחס למקרה פרטני של פוליאמוריה בו בני זוג פותחים את הזוגיות שלהם ובוחרים לשמור על המעמד הזוגי שלהם מעל מערכות יחסים שיש להם עם אחרים.
קשר כזה נקרא קשר היררכי
המשמעות היא שיש קשר ראשי, בדר"כ הזוגיות בה גרים יחד, נשואים או הזוגיות שהתחילה כמונוגמית ונפתחה לפוליאמוריה, ויש קשר או קשרים נוספים אותם נהוג לכנות "משניים" (אך כדאי לשמור על רגישות כי אנשים מסוימים לא אוהבים להיקרא כך ואף לא מרגישים כי הקשר הוא בעל חשיבות מופחתת).
הקשר הראשי הוא לרוב זה שקובע את הטון
מספר מפגשים בשבוע, משך הזמן, מה מותר ואסור לעשות (למשל, איסור על הורדת קונדום או אקטים מיניים מסוימים) וכו.
בנוסף, מקובל להעניק לבני הזוג הראשיים את זכות הווטו – הזכות לעצור קשר של האחר מסיבות שונות, בדר"כ כשעולה קושי להכיל את הקשר החדש.
חשוב מאד לזכור שלצד הקושי של הזוג הוותיק, הראשי, להכיל רומנטיקה ומיניות עם אנשים נוספים, עדיין מדובר כאן באדם נוסף שנקשר, מפתח רגש וציפיות ואף נפגע אם מחליטים בשבילו לעצור את הקשר בלי שתהיה לו זכות אפילו להשמיע דעתו בנושא.
זכות נוספת שנהוג להעניק במיוחד בתחילת תהליך הפתיחה (את בני הזוג הפוליאמורים הלא מנוסים נהוג לכנות בשם החיבה "בייבי פולי") היא הזכות לקרוא התכתבויות בין הצד השלישי לאחד מבני הזוג על ידי בן הזוג האחר. אם החלטתם שמותר אצלכם מהלך שכזה, דבר שנשמע על פניו הגיוני בהתחלה כדי להפיג חששות ודאגות ולקבל תחושת שליטה מסוימת במצב, אנא הקפידו ליידע את הצד השלישי שמצפה, כנראה, לפרטיות.
[אם אתם הצד השלישי – דאגו לברר מה ההסכמות שבני הזוג הראשי קבעו בינהם כדי למנוע פגיעה עתידית לא מתוכננת וכדי שתוכלו להכנס לקשר מתוך ידיעה ברורה של התנאים.]
חשוב לא להגזים
שמעתי לא מזמן על בייבי פולי שכזה שבדייט הראשון בילה 15 שעות וחזר לאישה נסערת מאד ובמצוקה גדולה.
כדאי, חשוב ואף נהוג להגיע להסכמות בתקופה הראשונה, שמתחשבות בכל הצדדים ומאפשרות תנועה והתקדמות בלי לדרוס אף אחד.
דוגמאות להסכמות נפוצות – מתי וכמה מתכתבים או משוחחים בטלפון, כמה פעמים בשבוע נפגשים, משך הפגישות, האם זמינים לבן הזוג הראשי שנשאר בבית בזמן הפגישה, האם מיניות עם צד שלישי היא תהליך הדרגתי (למשל בפגישה הראשונה ללא מגע, בשניה מגע על בגדים וכו), מה וכמה מספרים כשחוזרים הביתה, האם מותר להפגש בבית, האם מותר להשתמש במיטה של הזוג הראשי ועוד.
ההסכמות משמשות כמעין קביים לתקופה הראשונה
התקופה הראשונה יכולה להמשך גם חודשים ולפעמים אף יותר, כשכל תקופה מומלץ לבדוק האם עדיין יש צורך בהן ולעדכן מה שחשוב לאותה תקופה נוכחית.
במידה וההסכמות מקובלות על שני הצדדים ושניהם מרגישים בהן בנח, לפעמים לא יהיה צורך לעדכן אותן, אך במידה וצד אחד מרגיש שהוא עוצר את עצמו מתוך התחשבות באחר כדאי לוודא שלאורך זמן חלה התקדמות בהסכמות ולא נשארים במקום אחד מתסכל שלא זז.
נקודה חשובה מאד לגבי ההסכמות היא להבין שלאנשים שונים צרכים ויכולות שונים.
מה שקשה לאחד אולי יהיה דווקא קל לאחר, כך שההסכמות לא חייבות להיות סימטריות.
אולי לאישה לא תהיה בעיה שאישה אחרת תתארח במיטתה אך לגבר זה ירגיש בלתי אפשרי וחילול המקום הטהור של הזוגיות – וזה בסדר גמור לקבוע שהגבר יכול לארח במיטה המשותפת והאישה תימנע מכך מתוך התחשבות ורצון טוב (כמובן שיקל עליה להיות ברצון טוב אם היא תרגיש שגם הצרכים שלה מקבלים מענה או לכל הפחות שיש עבודה והתקדמות שיאפשרו לה עם הזמן להגיע למטרתה.
זיכרו שהחיים הם דינמיים וכך גם הסכמות
מה שמתאים היום אולי לא מתאים מחר.
נפוץ מאד להסכים לגבי דבר מה וברגע האמת להבין שהוא לא מדויק מספיק.
במקרה כזה השתדלו לא להפר את ההסכמה אלא לחזור לאחר הפגישה לשולחן הדיונים ולפתוח מחדש את הנושא. לא פעם הסכמות מופרות ברגע האמת, דבר שמוביל למשבר אמון כואב ומתח בזוגיות (ובתורו עשוי לגרום להפעלת זכות ווטו כועסת ולמתח עצום).
ההסכמות נועדו להקל ולייצר תהליך הדרגתי ולא לקפוץ מיד למים העמוקים, כדוגמת אותו בחור ששכח לחזור מהדייט הראשון.
ונקודה אחרונה שחשוב לי להדגיש – אל תהיו שוטרים של בני הזוג שלכם. אין דבר מרחיק יותר מאשר להחליט מה מישהו אחר עושה, בפרט כשמדובר בבני הזוג שלכם. דברו בכנות, דברו כאב, דברו על עצמכם ואל תאסרו על אחר משהו שהוא רוצה. הגיעו להסכמות, לא גזר דין.
המחירים של מישטור האחר הם התרחקות, טינה, מירמור, פחד ובואו נודה על האמת – זה לא סקסי וישפיע גם על המיניות שלכם כי מיניות עם סוהר שונה בתכלית ממיניות עם אהוב.
