מה קורה לנו בריב

שתפו את הפוסט

שכל – מול רגש.

כולנו מכירים את הצד השכלתני שלנו, אל מול הצד הרגשי.

האחד יודע להסתכל על הדברים בהגיון והשני מוצף תחושות עזות שעשויות לעוור אותו זמנית.

לי היה קשה מאד כשהצד השני נמצא בסערה רגשית.

הוא לא הגיוני, מטולטל, ולא הגיוני (כבר ציינתי לא הגיוני?) ובהיותי אדם הגיוני, לי ממש קשה עם זה.

הרבה מהקשיים שנהגנו לחוות היו בימים הללו בהם ידעתי שאגיע הביתה לתוך סערה ואסחף לתוכה ולא משנה מה אעשה.

ידעתי שבהתחלה אשתוק, ואשתוק, ואשתוק ובסוף אתפרץ בפרץ של הגיון שיתפוצץ אל מול גל של רגש ואז יקפוץ לי סוף סוף הפיוז ואני ארים את הקול ו… אאאאאאאא.

כמה ימים כאלה עד שחוזרים לשיגרה ומלקקים את הפצעים.

ומה שלא יהיה, יש שם כבר שריטה שאם נפתחה מספיק פעמים תהפוך לפצע מדמם.

כשאדם בחוויית רגש מציפה, הוא לא פנוי לשיח שכלתני.

כמובן שידעתי את זה, אבל ההגיון לא נתן לי לקבל את זה. מה זה לא פנוי? שיתפנה!

אז לא, הוא לא פנוי. אפשר, כמובן, להתווכח עם זה, אבל זה לא ישנה את העובדה.

כמו כן, מה שעולה לו ועובר עליו הוא שלו ולא בהכרח בכלל קשור אלי, לכן להגיון אין שם מקום, או כמו שהמנחה המצוינת שהיתה לי במכון אדלר נהגה לאמר – אל תבלבלי אותי עם העובדות 😁

אז מה עושים עם זה?

או, זה החלק המעניין – שווה לקרוא בעיון.

מקשיבים. באים עם לב פתוח לשמוע את הרגש ושמים לב לכפתורים שנלחצים אצלי באותו זמן.

מה זה אומר?

שאם הוא מאשים אותי שאני ואני ואני… ולא אכפת לי ולא אוהבת ולא ולא ולא… בלי שארצה, ואפילו שאני יודעת שזה לא נכון, גם לי נלחצים כפתורים רגשיים בעקבות המילים שלו.

לפעמים עולה בי אשמה, גם כשאני לא חושבת שאני אשמה, אבל אני מרגישה אשמה, ושני המנגנונים האלה הם ממש מנותקים לפעמים אחד מהשני.

אז אני מרגישה את האשמה הזו, איפה היא משפיעה לי על הגוף, לפעמים אפילו אומרת לו שזה מה שעולה לי כרגע, ורק נושמת לי לתוך התגובה הפיזית.

זה עוזר לי להיות בחוויית רגש, לא לענות, לא לשלוף.

אני יודעת שלא משנה מה יקרה, אני לא עונה כרגע, רק מרגישה, ביחד איתו, אבל את שלי.

ובינתיים, הוא מוציא ומוציא ומוציא, ואני לא מפריעה לו, לא סותרת אותו ולא מנסה לשכנע אותו שאני צודקת. גם כי לא בטוח שאני צודקת אבל בעיקר, כי אין מצב שהוא יצליח לשמוע אותי.

תאמינו לי שבסוף נגמר הדלק והוא נרגע, כי אין מה שיצית את הלהבה.

אחרי שהגל עובר והשיח עובר מ"את לא" או "את עושה לי" ל"אני מרגיש", אפשר להתחיל לעשות עבודה מתוך מקום של אמפתיה והקשבה לצרכים.

מוזמנים כמובן להפוך את הזכר לנקבה או לכל מגדר אחר שנח לכם.

מאז שהתחלנו להשתמש בדבר הקטן והנחמד הזה, שהוא גדול ועצום, כל השיח שלנו השתנה.

אגב, עובד גם מעולה עם הילדים ❤

מאמרים נוספים בנושא

דברים שכדאי לדעת לגבי הצבת גבולות

להציב גבול על עצמי, להציב גבול על אחרים, לשמור על הגבולות שלי, לאתגר את הגבולות… אני מרגישה שיש הרבה בלבול לגבי גבולות, על מי מציבים

אני מזמינה אותך לשיחת ייעוץ והתאמה בחינם

השאירו את פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

אני יודעת שאם הגעתם לכאן אתם חווים כרגע קושי ודילמה, מרגישים חסרי כוחות או חסרי אונים ובעיקר - נמאס לכם ואתם רוצים שינוי.

המטרה שלי היא לעזור לכם לקבל תחושה של שליטה על החיים שלכם כבר מהפגישות הראשונות.

השאירו את הפרטים ובואו נתחיל